שלום שמי אורית מצא!
החלטתי לפתוח בלוג ולשתף אתכם באהבה הגדולה שיש לי לתרבויות מזרח אסיה ובעיקר יפן. תמיד נמשכתי למדינה המרתקת הזו ,אך אם הייתם אומרים לי לפני מספר שנים כשהייתי טרודה בעבודתי הדורשנית והתובענית במגזר הציבורי שבעוד שנים מספר אעסוק בתחום זה הייתי בוודאי צוחקת
המשיכה שלי ליפן ויצר ההרפתקנות שלי המתינו שנים ארוכות. שלא כמו חברי שעם תום שירותם הצבאי יוצאים לטיול הנכסף שאחרי צבא, אני כמו “ילדה טובה ירושלים”, עושה מה שמצופה ממני והולכת ללמוד באוניברסיטה אפילו נרשמת ללימודי מזרח אסיה, אך לבסוף בוחרת במסלול לימודים שונה. גורלי ככל הנראה תובע ממני להלך בדרך שהתוותה לי ועשרים שנה מאוחר יותר אני מחליטה להגשים את אותו חלום ישן שכמעט ונשכח ע”י העיסוק בקריירה ילדים וגידול המשפחה אני מחליטה להעמיק ולחקור בתרבויות מזרח אסיה ובצעד שיש שיראו בו “אמיץ” או “משוגע” אני מתחילה ללמוד יפנית.(בגילי? כן!) כיום מספר שנים אחרי ההחלטה ההיא אני לומדת את התרבויות המרתקות הללו ובעיקר מתעניינת בשפה היפנית והשפעתה על עיצוב דפוסי תרבות ומנהגים.בבלוג אני מקווה לחלוק עמכם, את האהבה הזו, על שלל הבטיה וגווניה בתחומים שונים כמו טיולים שערכתי ביפן, אוכל ותרבות.
את תמונת הלוגו לאתר קיבלתי באדיבותה והרשאתה של האמנית נועה הולצשטיין שיצירותיה מלאות בהומור וצבעוניות. אז יאללה מתחילים?
היי אורית, הבלוג שלך מרתק! את מהווה דוגמה לכך שתמיד צריך להגשים חלומות. באופן משונה, תמיד תרבות המזרח קצת הרתיעה אותי, אבל בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי מתעניין בה יותר ויותר. אחרי שקראתי כמה מהפוסטים שלך ממש מתחשק לי לנסוע ליפן:)
הי מתן. שמחתי לקבל את התגובה שמחה גם על העובדה שהתחושות שעלו בי במהלך הטיול מצליחות לעבור הלאה גם לאחרים. בהצלחה במסע האישי שלך!
היי אורית ,מאוד נהניתי לקרוא את הבלוג שלך
התיאורים שלך יפיפיים ועושים לי חשק לשוב ולתייר ביפן
גם אני כמוך אוהבת את התרבות האסייתית .
הקשר שלי עם אסיה ויפן החל כשביתי עשתה טיול אחרי צבא לפני 17 שנים ,ואחכ למדה מזרח אסיה באוניברסיטת חיפה.
לי לקח 60 שנים להגיע לשם ואין לי ספק שזו היתה הפעם הראשונה לא הפעם האחרונה.
אשמח לקרוא פוסטים נוספים .
הי לאה . תודה על המילים החמות , התמיכה ו”הרוח הגבית” שסיפקת לי. מזמינה אותך להיכנס לlittleyapanait.com ולקרוא על חוויות נוספות.
וואוו הרגת אותי עם הכתיבה המדהימה שבאה רק מאדם כמוך שחש בכל גופו את התרבות היפנית התיאורים שלך על התרבות היפנית.ליבוש. אוכל.תחבורה ונופים החל מהערים הגדולים והתעשייה ועד לכפרים הקטנים והכי יפים עם האנשים הכי תרבותיים בעולם. והכי חשוב לא שכחת את חיי הצעירים שנולדו למציאות החדשה של תרבות יפן .עושה חשק לבקר שוב ביפן..
תודה רבה על תגובה המפרגנת ,זה לא מובן מאליו ונותן לי את המוטיבציה להמשיך בעשייה. אשמח אם תצטרף לחבורת הקוראים של הבלוג ותקבל ממני ישירות למייל את הפוסטים הבאים שאכתוב. איך מצטרפים? בעמוד הבית של הבלוג יש רובריקה להצטרפות. לעוד הרבה טיולים בעולם😃
שלום לך יפנית קטנה, לפני מספר ימים שבנו משלושה שבועות עמוסים ומרתקים ביפן. בתכנון הטיול ובהעדפות וויתורים נעזרנו במומחים ליפן ובחברים ובכל זאת, במהלך המסע, קריאת הכתבות שלך תרמו לנו רבות. התוספת הזו, שמשמעה בעצם מחשבות על המקומות שמגיעים אליהם מעבר לביקור עצמו, הרחיבו את הדעת והוסיפו עניין רב. חוץ מזה, כשהגענו למסעדה בקנזאווה למשל שהמלצת עליה, סיפרנו להם על כך שהם מפורסמים בישראל, והם היו מאושרים. היא באמת היתה אחת הטובות שאכלנו בהן והבונוס היה שהתידדנו עם שכנינו לדלפק כך שהרווחנו את קנג’י כחבר חדש…
הכתבה על טוקיו המסורתית, שלחה אותנו (כאשר נמאס לנו מהעיר הסואנת והמודרנית והתגעגענו להרים ולעמק הקיסו) לשכונותyanaka, nezu ן – sendagi. היה נהדר ואפילו מצאנו את מסעדת הראמן שהמלצת.
בקיצור, תודה. כה לחי ושנה טובה
אורלי יקרה,
התגובה שלך ממש ריגשה אותי, איזו פתיחה לשנה חדשה! אני באמת משתדלת בפוסטים שאני מעלה לתת מעבר למקום עצמו גם חיבור לתרבות או לפילוסופית החיים ביפן ושמחה לגלות שזה פורט גם על נימים של אחרים בדיוק באותה העוצמה שזה משפיע עלי. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.
אורית היפנית הקטנה.
הי אורית חיפשתי תמונה של כד שבור מחודש מהאומנות היפנית וראיתי את הצילום המהמם שלך רציתי לבקש רשות להשתמש בצילום לפלאייר