קאנאזווה היא אחת הערים היפות ביפן

אפתח באגדה:

היה היה איכר קשיש, עם שם יפני מסובך, שנשמע כמו אימוהורי טוגורו,שהרוויח את לחמו ופרנסתו מחיפוש אחר תפוחי אדמה באדמות הבצה ליד ביתו שבקאנאזאווה.יום אחד(ככה זה באגדות, הכל מתחיל ביום אחד…) התרחש  פלא (כי פלאים מתרחשים רק באגדות). בעודו חופר באדמה, תחת תפוחי האדמה מצא שבבים של זהב . מה קרה איתו אח”כ ,האגדה לא מספרת … האם התעשר? האם עזב את עסקי תפוחי האדמה ופתח שורת מסעדות ומלונות בווגאס? איש לא יודע…אבל מה שבטוח שככה זה בקאנאזווה ,לכל מקום אליו אתה מסתכל אתה מגלה זהב. זהו אחד המקומות שהכי נהניתי בהם ביפן. הוא מציע הצצה לחיים בתקופה הטרום מודרנית, תקופה בה שלטה בעיר המשפחה השנייה בעוצמתה ביפן משפחת Maeda . העיר, לא נהרסה במהלך הפצצות מלחמת העולם השניה ולכן נשתמרו בה אתרים הסטורים רבים.  אכן, קאנאזווה היא אחת הערים היפות ביפן. בעיני היא מעין דגם מוקטן של קיוטו,  טיול של יום בקאנאזווה מחבר את המטייל בה להוד ההיסטורי, לרבעים עתיקים, לניחוח משכר של ימים עברו (כמו בקיוטו) אך יותר בקטן וזה סוד קסמה.

 טיול של יום בקאנאזווה

קאנאזווה, הנמצאת במחוז צ’ובו, שוכנת לחופיו של ים יפן, במרכז האי הונשו. היא נמצאת שעתיים נסיעה ברכבת מקיוטו. גם השמש, האירה לנו ביום בו ביקרנו בעיר וצבעה את החוויות שלנו באורה הקסום. יש הרבה מה לראות בקאנאזאווה-מצודת קאנאזאווה המרשימה, גן קנרוקו -אן,מקדש אויאמה, שוק omicho הצבעוני והתוסס,רובע סמוראים ורובע גיישות בהם ביקרתי.

יש בה גם מוזיאונים למכביר, בהם לא ביקרתי כי אני מעדיפה תמיד לגלות את העיר דרך הרגליים ופחות דרך מוצגים דוממים.(אבל לחובבי הז’אנר-תדעו שהאופציה קיימת). טיול של יום בקאנאזווה לא חייב להישאר בפורמט הזה, בהחלט אפשר לחוות את האתרים במסגרת רחבה יותר של ימים. להוסיף אתרים או לרווח את מסגרת הזמנים.

שוק omicho

ברציף שברחבת הכניסה לתחנת הרכבת של העיר, נמצא קו האוטובוס של חברת jr (ושוב מי שרכש jr pass הרוויח בגדול כי אין צורך בתשלום נוסף) שמציע הסעות לאתרים המרכזיים של העיר. דרך אגב, כל האתרים בעיר נמצאים במרחק הליכה זה מזה ,כלומר ברגע שירדתם מהאוטובוס באתר אחד אפשר להתחיל את הטיול ולהיעזר בקו האוטובוס רק בחזור.

האוטובוס הביא אותנו לתחנתנו הראשונה שוק omicho.  זהו שוק קטן , צבעוני ותוסס. פירות וירקות מיוחדים מסודרים בסדר מפליא, המושך את העין, שלל חמוצים מעניינים ולא מוכרים, הרבה מאוד פירות ים ודגים ומסעדות שניתן לאכול בהם ארוחת צהרים, יש שם גם בגדים וכלי מטבח בקיצור, שווה להתנסות.

מקדש oyama

משם המשכנו ברגל למקדש oyama. שם צפינו בטקס היטהרות מעניין שנערך לתלמידי תיכון. בטקס היה שימוש בתופים ובמוסיקה, התלמידים ישבו על ברכיהם שלפניהם המנהל.(אנשי חינוך ביפן נחשבים דמויות ראויות להערכה והערצה) ונשאו תפילה משותפת . מה שהיה משעשע הוא לראות את הנעליים בכניסה למקדש. כל הנעליים של ילדים וזוג אחד בודד בראשן, של המנהל. גם דרך הנעליים ניתן היה ללמוד על הסדר וההיררכיה הקיימים ונשמרים במערכת החינוך היפנית.

גן kenroku-en

נפעמים המשכנו לכיוון גן kenroku-en  שמשמעותו ביפנית היא גן 6 האלמנטים. אלו, מייצגים את שש התכונות הטובות אליהן יש לשאוף בעיצוב גן- ריקות או מרווח,מקוריות,עתיקות, מים זורמים המסמלים חיים ונוף. ( על “איך מסתכלים על גן סיני/יפני” באחד הפוסטים הקרובים).הגן מרהיב ביופיו.

מה שמצאתי מעניין בו הוא שאין בו פרחים ולכן צבעיו נגזרים מצבעיהם של העצים, השיחים ,השלכת או הפריחה שעל העצים עצמם וההשתקפות במים. כמובן שחווית הביקור בגן משתנה בהתאם לעונות השנה. כי כמו שמאמינים היפנים אין דבר שהוא קבוע הכל משתנה גם אנחנו, גם הגן. כשביקרנו בגן, גילינו שיש בו גוונים רבים של ירוק ושלכת אדומה שהחלה לבצבץ בצבעיה האדומים. החיתוך של העצים והשיחים בגבהים שונים , שיווה אף הוא לגן קשת של רבדים. זהו גן מקסים הנחשב אחד משלושת הגנים היפים ביפן. על ההיסטוריה של הגן ועל פסל מיוחד הנמצא בו תוכלו לקרוא בפוסט המצויין של חברי בנצי גורן “גן שש המעלות” .

כשממשיכים מכיוון הגן למצודת קאנאזאווה צריכים לעבור גשר. לפני הגשר ממש ,נמתח רחוב עם מזכרות שונות ביניהם כלי קרמיקה רבים ויפים. גם שם ניתן למצוא מציאות כדוגמת  כד קטן אותו רכשתי ,בו משתמשים למזיגת סאקה ומספר כוסות זערוריות של שתיה שעלו כ 100 שח. יש שם גם כל מיני מזכרות המשלבות את הצבע הזהוב (זוכרים את האגדה?).

מצודת קאנאזווה

בכניסה למצודת קאנאזווה יש עמדה בה ניתן לחבור למדריך מקומי דובר אנגלית.שם פגשנו את סואיצ’י-סאן. פנסיונר מקסים שמתנדב במקום פעם בשבוע ו”משאיל” את האנגלית הרהוטה שלו ואת ידיעותיו על המצודה לכל דורש (השירות הזה ניתן בחינם.) אם לא נכנסים למבני המחסנים והצריחים – הכניסה חינם. המצודה נבנתה במאה ה15, אך נשרפה ב1888. נותרו ממנה שער הכניסה האחורי והנשקיה. חלק מהמבנה שוחזר והוא מאוד מרשים ובולט במראהו הלבן המנוגד לגגותיו השחורים דמויי הפגודה. סואיצ’י סאן הקדיש לנו שעה קלה בהסבריו על המקום ,על ההיסטוריה שלו, על הדרך בה ביצרו ובנו אותו, על החיים של הפאודלים והאיכרים. הוא העניק חיים למקום ודרך הסבריו הם קרמו עור וגידים. מומלץ ממש! חוץ מזה ,סואיצ’י סאן הוא איש נעים שיחה ואפשר ללמוד ממנו הרבה על החיים היום ביפן ועל תמורות ושינויים שהחברה היפנית עוברת שאת חלקם קשה לו לקבל (כמו, הילודה ההולכת ופוחתת).

במצודת קאנאזווה יש גן. הוא רק “הגן של הטירה” gyokusen inmaru garden, הוא קיים  מ1634 ואין לו יחסי ציבור כמו לגן קנרוקו- אן עליו סיפרתי. אבל בעיני, הוא אף יפה יותר. אין בו הרבה מבקרים והוא כמו פנינה המחכה שישלו אותה ממעמקי הים. הוא קטן יותר ,אך כדרכם של דברים קטנים ,היופי בו מרוכז.

מסעדה פצפונת מומלצת בקאנאזווה

בשעה הזו, כבר קרקרה לנו הבטן. אז תרשו לי להמליץ לכם על מסעדה פצפונת בבעלות זוג יפני חביב. מסעדה ששמה yabuken שבה הכל סובב סביב soba ,אטריות המופקות מקמח כוסמת ומוגשות בשתי דרכים חמות או קרות. אנחנו בחרנו באופציה החמה וזה אומר שהאטריות שטות להן בתוך מרק עדין וטעים להפליא. את המרק מלוות מנות קטנות, כולן עשויות מאותה אטריה במרקמים וטעמים שונים כולל אפילו הקינוח שהפך את האטריה למעין ג’לי מתקתק. לכך מצטרף סלט טרי שנקצץ ביד אומן ,באותו הרגע ממש עם רוטב מעולה.משביע, מנחם,מעודד וממלא את הבטן., נקי בטירוף וטעים. באותו צהרים חלקנו את מקום הישיבה שלנו עם הדוור שבא למסור מכתב ונשאר לאכול.

רובע הסמוראים ורובע הגיישות

אז אחרי שאטריות הsoba נחו לנו בבטן, המשכנו לרובע הסמוראים nagamachi  רובע ציורי שהשוטטות בו מאוד נעימה. מהרובע ניתן ללמוד על חיי הסמוראים. אני ממליצה אף להיכנס לnomura-ke בית של משפחה סמוראית על מנת לראות מקרוב ולהתרשם מחיי המשפחה .ניתן לשוטט בין חדרי המשפחה ולהנות מהגן הקטן שנמצא בבית.

בעודנו מטיילים כבר ירד הערב וזה הזמן המתאים ביותר להגיע לרובע הגיישות. למעשה קיימים 3 רבעים. שניים מהם צמודים זה לזה והשלישי נמצא בצידה השני של העיר. אני ביקרתי בשניים הראשונים. כבר בכניסה לרבעים, קיימת אוירה נעימה ל בתים עתיקים שלרב מאכלסים חנויות לממכר ממתקים יפנים, חנויות לממכר סאקה (המשקה האלכוהולי הלאומי של יפן המבוס על אורז).

ברובע הגיישות higashi chaya gai ישנה חנות קטנה ומטריפה שנוסדה ב1625 fukumitsuya שמה,לממכר סאקה הקיים במגוון סוגים בעלויות לא גבוהות ,שבה קיים גם בר קטן.החנות מקושרת למבשלת סאקה ומציעה סיורים. יש ליצור קשר עם החנות ע”מ לתאם סיור שכזה. בקבוק סאקה ממוצע יעלה בסביבות 2000 יין.(כ 60-70 ש”ח).כמובן שניתן גם למצוא סאקה במחירים גבוהים בהרבה…ניתן לשתות אותו בשני מצבים חם או קר ויש להתייעץ עם המוכר לגבי הסאקה המועדף עליכם.

לינה בקאנאזווה

בביקורי בעיר התאכסנתי במלון  nikko kanazawa המצויין, שמעבר להיותו נקי ויפה, עם שירות מצויין, הוא נמצא במרחק הליכה של דקות בודדות מתחנת קאנאזאווה. זה המקום להדגיש שוב את החשיבות שיש ,לדעתי האישית, במיקום הלינה בסמוך לתחנת הרכבת בערים. מה שמאפשר לחסוך בנסיעות לתחנת הרכבת וממנה. יש מלונות פשוט מצוינים בסמוך לתחנות וזה מסייע מאוד שאפשר לחסוך נסיעות.

הארוחה הטובה ביותר שאכלתי בקאנאזווה

את הטיול בעיר הזהב קאנאזאווה סיימנו בבר יפני (איזאקיה) ששמו ajichi fuwari שהגיש את הארוחה הטובה ביותר שאכלתי ביפן.הגענו לשם ממש במקרה כשחזרנו למלון ושוטטנו ברחובות סמוכים ע”מ למצוא מקום לאכול.  המקום מגיש מנות יחודיות העשויות מדגים, בשר וירקות בשילובים שונים, מבושלים , מטוגנים או צלויים. צוות המסעדה מכין את המנות במקום, חותך, מטגן, מבשל, צולה ומה שמתקבל בסוף הן מנות קטנות שזורמות אחת אחת לשולחן ומפתיעות אותך בשילובי טעמים ורטבים שמעולם לא טעמת. הצוות מצחיק, חייכני, הסועדים עליזים . סיום גדול ליום נהדר. מומלץ, מומלץ, מומלץ.

 טיול של יום בקאנאזווה. עיר של זהב  עם הרבה נשמה, אוצר של ממש.

לאן ממשיכים לטייל מקאנאזווה?

אפשר להמשיך ולהכיר את יפן ההיסטורית והכפרית בטיול נחמד לטאקימה ולכפר הציורי שיראקווה – גו ולהכיר את הידה- פורוקאווה פנינה שנמצאת מחוץ למסלול המוכר.