ההגדרה היפנית לאושר

מהו אושר? אצל היפנים התשובה ברורה. האושר כרוך בקשר הדוק עם נישואים. נישואים הטרוסקסואלים- כמובן. מי שמגיע לחתונה ביפן, יגלה כי השימוש במונח אושר או ביפנית shiawase, תופס מקום מכובד בברכות לזוג הטרי שזה עתה נישא. אז האם יתכן אושר גם עבור אנשים שאינם סטרייטים? האם חברי קהילת הלהט”ב יכולים לחוות אושר על פי המודל היפני? הנישואים ההטרוסקסואלים נתפסים כהשלמת מהלך של “כניסה לחברה” והפיכת כל אחד מבני הזוג ל- ichinen mae, כלומר חלק בלתי נפרד מהחברה.  מתוך אותה תפיסה אדם שאינו נשוי ייקרא ביפנית “חצי אדם” כלומר אדם שאינו שלם, כי לא השלים את מה שהחברה היפנית מצפה ממנו.

זוגיות להט”בית או אימוץ בין מבוגר לילד

בתוך המבנה הזוגי יש חלוקה ברורה בין תפקידיו של הגבר, ממנו מצופה להיות המפרנס והאישה שממנה מצופה להיות עקרת בית שאחראית על גידול הילדים וחינוכם. מי שאינו נשוי בנישואים הטרוסקסואלים ימצא עצמו כמי שאינו מקודם במקומות עבודה ואינו נחשב מבוגר אחראי. ההטרוסקסואליות אם כן היא תנאי להקמת משפחה ולהבטחת פרנסה. אז מה קורה עם מי שאינו עונה על ההגדרה הזו? זוגות חד מיניים ביפן, רשומים בדרך מיוחדת במרשם האוכלוסין. זוג הומוסקסואלי יירשם למשל כאב ובנו כשהמבוגר ביניהם(לפעמים במספר זניח של שנים או חודשים), מאמץ את בן זוגו כילד ולא כאדם השווה לו במעמדו. תחשבו מה אומרת שיטת הרישום הזו על יכולתם של בני הזוג לדאוג זה לזה כשווים בקשר ועל האפשרות להביא ילדים…

צבע גברי

לא תמיד שיקפה מציאות זו את היחס לחברי קהילת הלהט”ב ביפן. דווקא החשיפה למערב בתקופת מייג’י(1868), היא זו שאימצה סטנדרטים שהיו מקובלים אז במערב והגדירו יחסים מעין אלו כסוטים חברתית. אם בוחנים את ההיסטוריה היפנית, נראה כי יחסים חד מיניים (בעיקר הומוסקסואליים) נתפסו כיחסים לגיטימיים והעידו לא אחת על שמירת ערכי כבוד גבריים סמוראיים כשהם מכונים בהגדרה המעניינת nanshoku שמשמעו “צבע גברי”.

GAY BOOM

אבל המודל הזה של נישואים וחלוקת תפקידים ברורה, החל מתערער בשנות התשעים כשיפן שהתמודדה עם “התפוצצות הבועה” הכלכלית, החלה לבחון מחדש נורמות חברתיות קיימות. שנים אלו מכונות ביפן Gay Boom  כשלפתע החלו צצות תוכניות טלוויזיה, סרטים, ספרים, כתבות בעיתונים שעסקו בנושא. המילה Gay נכנסה ללקסיקון היפני, אך עדיין דמותו של הגיי כפי שהשתקפה באותם סרטים וסדרות טלוויזיה הוצגה כדמות נשית, מחוברת למלאכות “נשיות” ובעיקר לאיזור הביתי המזוהה באופן סטיגמטי עם נשים. ניחשתם נכון? עם המטבח. הדימוי הזה מתכתב עם הכינוי (שיש הטוענים שהוא כינוי גנאי) של הומוסקסואלים ביפן כ- okama שמשמעו סיר בישול….למעשה, הוצג הגיי כ”חברה הטוב ביותר של האישה”. על ייצוגים בתקשורת של לסביות או טראנסג’נדרים, באותה תקופה כלל לא ניתן לדבר…אלו היו ייצוגים ספורים בלבד ונתפסו כבידור להמונים. בבחינת “ישחקו הנערים (או הנערות) לפנינו”. רבים מקהילת הלהט”ב נשארו עמוק בתוך הארון (גם כיום) וניהלו שגרת חיים כפולה כשהם נישאים נישואים הטרוסקסואלים על מנת לעמוד בציפייה החברתית מהם ובמקביל מתנסים בקשרים רומנטיים ומיניים אחרים להם הם מייחלים. לא רבים “יוצאים מהארון” כי שבירת הכללים בחברה  המדגישה את הקולקטיב  נתפסת על ידי רבים כבלתי ראויה ובלתי אפשרית.

LGBT BOOM

אבל ביפן מתרחשים מאז תחילת המילניום שינויים מרגשים אם כי חרישיים בכל הנוגע לזכויותיהם של חברי קהילת הלהט”ב. היפנים שאוהבים לכנות כל שינוי חברתי בשם מכנים זאת  LGBT BOOM. הבום הפעם מתבטא בשינויים שנוקט הממשל המקומי כמו שיבויה בטוקיו ומתבטא בעוד שמונה עיריות ברחבי יפן שהחליטו על “הצהרת שותפות” המקבלת תוקף אזרחי ומסדירה את היחסים בין זוגות להט”בים. עוד שינוי מרגש הוא פעילותם של 13 זוגות חד מיניים מול בית המשפט העליון היפני במטרה לכונן נישואים חד מיניים ביפן ולקבל לכך תוקף משפטי. אתר האינטרנט של הקבוצה זוכה לתמיכה ציבורית נרחבת כשמימון ההמונים אליו פנו חברי הקבוצה על מנת לממן את מאבקם המשפטי השיג את הסכום המבוקש ואף מעבר לו. לא אחת,שיח ומילים החודרים לחיי היומיום מייצרים שינוי ומעידים עליו. בתקופה האחרונה חדרה מילה חדשה למילון היפני שמשמעותה נישואים חד מיניים.

נישואי אמת/זיוף

  הנושא הלהט”בי לא יורד מסדר היום בסרטים וסדרות טלוויזיה שונות המוקרנות לכלל הציבור, לא אחת בשעות הפריים טיים. סדרה כזו היא הסדרה שכותרתה נישואי זיוף/אמת שפרסה בשבעה פרקים פרשת נישואים מזוייפים בין הומוסקסואל לאישה הטרוסקסואלית המודעת לנטייתו המינית. בסוף הסדרה הוצגו לצופים זוגות חד מיניים החיים יחדיו כאפשרות מקובלת העומדת בפני חברי קהילת הלהט”ב. הסידרה הציגה גם יחסים לסביים ואת היחס המשפיל לו “זוכות” משפחות עם ילדים בעלי נטייה הומוסקסואלית/לסבית הנתפסות כמשפחות “מקולקלות” שיש להתרחק מהן.

סדרה מעניינת נוספת שנקראה ossanzu rabu הציגה בפני הצופים משולש רומנטי הומוסקסואלי המתרחש… לא להאמין … במקום העבודה. כן, אותו מקום שבו מקדשים את חיי הנישואים כבסיס לקידום.  הסדרה זכתה לרייטינג ענק  והמעריצים שלה תמכו באופן גלוי בנישואים בין שני כוכבי הסדרה כשהם מצרפים את שני שמותיהם לשם אחד הארו-מאקי המרמז על הרצון באיחודם. 

חוויות מ”מקור ראשון”

האינטרנט, הוא ככל הנראה האחראי המרכזי לשינוי שחווה יפן בכל הקשור ליכולת של חברי קהילת הלהט”ב להעלות נושאים שונים הנוגעים לחייהם ולמצוא באתרים השונים אוזן קשבת, חברת שווים ומקום שבו יוכלו להעלות נושאים וסוגיות שעד עתה לא זכו לפתרון. האינטרנט גם שומר לא אחת על חשאיותם של האנשים שיכולים לחוש בטוחים ולא להחשף עד הסוף. מבין מאות האתרים והקבוצות הקיימים באינטרנט חשוב לציין פעילותם של אקטיביסטים יפניים המכנים את עצמם Tojisha כלומר אנשים המשתפים מתוך חוויות אישיות, “ממקור ראשון”, (שזוהי גם משמעות המונח היפני) ויכולים להעיד מנסיון אישי על בעיות, קשיים וגם לשתף אנשים אחרים בפתרונות שמצאו.  בכך, נשברת תחושת הבידוד שחשים חברי הקהילה, הנושאים לא אחת את סודם בגפם.

רואים את צבעי הקשת

עוד ארוכה הדרך לקבלה הכלה והכרה בזכויות להט”ב ביפן, אך אין ספק כי ניתן לראות ניצני שינוי. יש יותר ויותר פעילויות גלויות, מצעדים ושיח תקשורתי ועיתונאי כמו גם אקדמי. עדות לשינוי העובר על יפן, ניתן למצוא בסצנה מתוך הסדרה נישואי זיוף/ אמת שבה נראה כוכב הסדרה הגיי כשהוא צופה בתופעת טבע מעניינת. תופעה זו, הנקראת Moonbow  מציגה קשת הנראית דווקא בחשיכה. אין ספק כי ביפן, צבעי הקשת הלהט”בית מאירים  את החשיכה בצבעים שכבר לא ניתן להתעלם מקיומם ואולי מעידים כי האושר הינו נחלת האנושות כולה. אם רק תחפוץ בכך.

זכויות יוצרים:

תמונות מצעדי הגאווה לקוחות מאתרי nippon, japan times